top of page
  • תמונת הסופר/תעידו קלינברגר

ייעוץ חברתי בימי מלחמה

הימים ימי מלחמה.

כולנו פוגשים מציאות קשה מאוד שלא הכרנו קודם.

כאזרחים, מצאנו עצמנו שואלים מה נוכל לעשות בימים כאלה? כאזרחים, וגם כיועצים חברתיים. איך נוכל לרתום את תשתית הקשר וההיכרות שהקמנו עם התושבים והגורמים העירוניים לטובת המצב? במה נוכל לסייע ואיך לחזק את ההתארגנויות האזרחיות והעירוניות שכבר קיימות? אחרי שלושה ימים של פעולות שונות, משתפים אתכם במודל העבודה המתגבש אצלנו.


1. שיחות אישיות לתושבים

פנינו לתושבים שיש לנו היכרות קודמת איתם לצד תושבים שאנחנו מכירים שהם במצב סיכון גבוה יותר (קשישים, לא דוברי עברית, משפחות יחידניות וכד'). התקשרנו כדי לשמוע על ההתמודדות והתחושות. מצאנו ששיחות טלפון אלה היו בעלות ערך גבוה מאד, בעיקר לנוכח ההצפה שקיימת בוואטס-אפים מכל עבר. החוסר שעולה הוא בקול אנושי, שיכול להקשיב, לתת מקום לוונטילציה ומרחב בטוח.


שאלנו: מה שלומכם? איך אתם מרגישים במצב הזה? מה מטריד אתכם? איך המשפחה? איפה אתם נמצאים בימים אלה? שמענו מגוון תגובות: החל מהתייחסות וכעס לממשלה הקיימת, ניתוח המציאות דרך ספרי הקודש, דאגה לחיילים, תסכול ודאגה לחטופים ועוד ועוד. בשיחות פעלנו בעיקר להקשבה, לשיקוף, לאמפתיה מתוך הנחה שבמצבים כאלה לכלל התחושות יש מקום והדברים נאמרים תחת מצב של חרדה ואיום.


אחרי כמה דקות של הקשבה ושיחה הדדית (גם אנחנו שיתפנו במעט על מה שעובר אצלנו, כמובן כתלות בדינמיקה ובהיכרות) שאלנו לגבי הירידה למקלטים, התחושה עם שאר דיירי הבניין ועוד בהתאם להיכרות: האם יש לכם מרחב מוגן? איך ההרגשה בבניין, עם השכנים, ובכלל בשכונה? האם יש לכם קשר עם השכנים? האם העירייה או גורמים אחרים היו איתכם בקשר? האם צריכים עזרה במשהו בימים אלה?


השיחה השיגה 2 מטרות:

  • הגבירה את התחושה שאנחנו לא לבד, שהתושבים לא לבד. שמרה על רצף של נוכחות ביחסים דווקא בעיתות משבר ודווקא כ"שאין מה להגיד", שכפי שאנחנו יודעים הוא תנאי בסיסי לאמון בתהליכים מהסוג שלנו.

  • מיפתה צרכים פרטניים וקהילתיים – ראו בהמשך.


2. חיבור להתארגנויות עירוניות ואזרחיות בעיר

יצרנו קשר עם אנשי הקשר שלנו באגף השירותים החברתיים בערים השונות, כדי לשאול על המענים הספציפיים של העיר בתקופה זו. שאלנו בין היתר על מענים לקשישים ומי שאינם דוברים עברית. התשובות מרשות לרשות מאד שונות, אך הדומה לרובן כי הן במתכונת חירום ולא תמיד אנשי הקשר שלנו היו פנויים לתת מענה. אנשי הקשר הפנו אותנו לגורמים נוספים והתארגנויות נוספות וכך למדנו עוד על מערך השירותים בעיר והכרנו עוד גורמים רלוונטים, כנראה גם ליום שאחרי.


כמה דוגמאות משיחות עם גורמים אלה:

  • רכזת מעורבות חברתית ברחובות מרכזת פניות של מעל 100 מתנדבים שמעוניינים לעשות ולפעול. חיברנו אותה לנציגת המתחם, שהיא גם ועד הבית ומכירה היטב את צרכי התושבים במתחם, להציע ביקורי בית לקשישים או כל יוזמה שיכולה לעזור.

  • ממנהלת השירותים החברתיים בקריית מלאכי למדנו כי ישנן קבוצות וואטס אפ יעודיות לדוברי אמהרית ורוסית והעברנו בתפוצה לתושבים וכן לתושבים ספציפיים.

  • ועוד ועוד.


3. פניה בתפוצה רחבה

במקביל לפעולות הפרטיות מול התושבים ומול נציגי הרשויות, שלחנו הודעה אישית בקבוצות הוואטס-אפ הקיימות שלנו עם תושבים / פעילים / נציגים, שבה שני מרכיבים: הבעת תמיכה והצעה לעזרה. כתבנו כי אנחנו יודעים שיש מגוון התארגנויות אזרחיות ועירוניות והם מוזמנים לפנות אלינו ונשמח לחבר.


בחלק מהקבוצות עלו צרכים ספציפיים כמו חשמל שלא עובד בחדר המדרגות ולכן חוששים לרדת למקלט בזמן אזעקה. מתוך השיח בקבוצה התברר שאחד השכנים הוא חשמלאי והוא ניגש לטפל בבעיה. במקרה זה היינו פלטפורמה לחיבורים בין השכנים עצמם. פניות נוספות שהגיעו לוו בשיחות טלפון אישיות מאיתנו כדי לבדוק למי ואיך אפשר לחבר.

4. חיבור לשיתוף פעולה בין אנשי מקצוע, רשות ותושבים

פעולות אלה גילו שיש רצון להיות בעשייה ולסייע מכל עבר, ללא הבחנה בין אנשי מקצוע ותושבים. במתחם אחד, בו אנחנו מלווים את הפרויקט בשלב ההיתר, שיחת טלפון גילתה כי אנשים חוששים לצאת לסופרים וכי השכונה מרוחקת מהתארגנויות עירוניות הקיימות במרכז העיר. הבנו כי היעדר הנגישות השפתית והפיסית של חלק מתושבי המתחם, לצד זמינות נמוכה של אגף השירותים החברתיים בשל הפעילות במתכונת חירום (תמיכה במשפחות שקולות והפעלת קו חירום לתושבים), מייצרת מציאות של בדידות שעשויה להגביר את הפחד והחרדה.


יחד עם נציגות המתחם חשבנו מה יכול לסייע, והתגבשה רשימה של מצרכי מזון, המותאמים תרבותית וגילאית (אנחנו למשל חשבנו שקוסקוס אינסטנט הוא מוצר שיכול לעזור, אבל הבנו שקשישים אולי לא מכירים איך לבשל את זה). כמו כן פנינו ליזם לבדוק מימון וארגון שלו של סלי מזון. היזם התגייס ברצון רב לתקצב ולהפעיל לוגיסטית, אך כיוון שהצוות שלו בחוסר בעקבות התייצבות למילואים, לא היה כוח אדם שיחלק את המוצרים לסלי מזון למשפחות בבניין. יצרנו שוב קשר עם הרווחה ושאלנו על אזרחים מתנדבים. הפנו אותי לרכז הנוער השכונתי, שסיפר שסביבו אנשים שמעוניינים מאד להתנדב וישמח להתחבר. נציגות הבניין מארגנת את המקלט לקבלת המזון, לצוות היזם ולמתנדבים וכך כ-70 משפחות יקבלו מחווה ותמיכה בתקופת זו.

כיועצים חברתיים, יש לנו כלים ויכולות משמעותיות - כמו תמיד - לסייע לתושבים לקחת את גורלם בידיהם, להתארגן, ליזום, ולשפר את מצבם מול מציאות מורכבת.


אתם יועצים חברתיים שמעוניינים לסייע או להתייעץ?

אתם תושבים שצריכים סיוע בארגון של יוזמה?

פנו אלינו, וננסה לעזור - office@streetlight.co.il


שנראה ימים טובים יותר, במהרה.

בריאות לכולם.

צוות STREETLIGHT


נכתב ע''י נועם טומס - מנהלת מחלקת ייעוץ חברתי ויועצת חברתית בכירה


פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page