אנחנו משקיעים הרבה מחשבה בשלבי ההתארגנות לפינוי-בינוי. מה עם המעבר למגורים במגדלים? האם יצליחו לקום במגדלים קהילות משגשות?
-- צפו בהרצאה שלנו בנושא: --
כיועצים חברתיים, אנחנו ב-STREETLIGHT מוטרדים מאתגרי ההתחדשות העירונית, ועסוקים בפיתוח כלים חדשים לעבודה עם ההזדמנויות והאתגרים שההתחדשות העירונית מביאה לפתחנו.
בשנים שבהן היינו מעורבים בפיתוח הכלים המקצועיים של היועץ החברתי, תמיד שאלנו את עצמנו מה יקרה כשהתושבים יעברו מהשיכון אל המגדל. אין יחוו את המעבר הזה? מה ישתנה באורחות החיים שלהם? האם יצלח המפגש בין הקהילה הותיקה של המתחם לבין הרוכשים? מה תהיה הדינמיקה הקהילתית בבניין?
בעבר ידענו לצטט את המחקר מהעולם (שעוסק בהתחדשות עירונית יותר זמן מאתנו הישראלים) ולומר שהאכלוס המגדלים הוא לא דבר טריוויאלי, ושהצלחתו במישורים רבים תלויה בכך שהתהליך ילווה על-ידי איש מקצוע שמקדם ומוביל תהליך חברתי וקהילתי. בשנים האחרונות אנחנו מתחילים לראות את המגדלים הראשונים של תהליכי פינוי-בינוי שמתאכלסים כאן בארץ, וגם מחקרים שעוקבים אחרי הצלחתם. הנתונים לא מעודדים.
המגדלים המתאכלסים מתאפיינים במקרים רבים בקשיים שקשורים בתחזוקת הבניין, קשיים שיכולים להוביל לגרעונות, לפגיעה משמעותית בתחזוקה של הבניין, להחלפה תדירה של חברות הניהול, ובמקרים מסוימים גם לנטישה של הבניין ולפגיעה בערך הנכסים (לפי המחקר בעולם, זו דרך המלך לכך שהמגדל יהפוך להיות "סלאם" אחרי כ-15-20 שנה). מאחורי הקלעים של הקושי התחזוקתי, מסתתר לו הקושי החברתי-קהילתי: קהילה שהמגע האנושי בה מתקיים כמעט רק סביב מחלוקות על אורחות החיים, קונפליקטים רבים, התפוררות של יחסי השכנות, תחושת בדידות וכו'.
החדשות הטובות הן, שעם עבודה חברתית וקהילתית נכונה - אפשר לא רק לשפר משמעותית את החוויה הקהילתית, אלא גם לדאוג לתחזוקה נאותה. בשנתיים האחרונות זכינו לא רק לפתח מודל מקצועי שמתמודד עם השאלות האלה בשטח ונותן להן מענה, אלא גם להתחיל ליישם אותו בכמה מגדלי מגורים בדרום תל-אביב. בתחילת שנת 2022 הרגשנו שהגיע הזמן לחלוק את החוויה והתובנות שלנו עם הקהילה המקצועית, וקיימנו הרצאה מקוונת בנושא. להרצאה הוזמנו אנשי מקצוע מהתחום, קולגות, ובעלי תפקידים ברשויות המקומיות. ההרצאה לפניכם.
Comentários